• hadarikz

ארגיש סוף סוף, הו, מה זה לחיות

עודכן ב: אפר 24



ככה באמצע הבוקר מצאתי את עצמי מגיעה ומנחמת בסוכת אבלים חברת נעורים. ככה פתאום באמצע החיים במפתיע, אבא שלה, בחר לעלות השמיימה ולהיות גבוה למעלה. השוק, הבכי, הכאב, הפחד,ההפתעה והתחלתו של געגוע הציפו אותה כפגשה אותי. אחריי תקופה ארוכה שלא נפגשנו, נאלצנו להיפגש בנסיבות פחות משמחות. ואני ישבתי, והקשבתי, לכל מילה, לכל סיפור, לכל מה שקרה באותו ערב שבחר לעלות לשמיים . ישבתי ושתקתי. הקשבתי. הכלתי. הבנתי את הכאב. מילים מנחמות לא היו בפי, רק נוכחותי. עצם היותי נמצאת, הרגיעה אותה. וככה בזמן שאני מקשיבה, לכל מילה, לכל סיפור על אביה, אני רואה המון כאב, ושומעת חרטה. חרטה על המקום הזה שהיא לא חיבקה אותו באותו היום שזה קרה, לא נתנה לו חיבוק ונשיקה. לא ממש נפרדה ממנו. כי לרגע לא עלתה המחשבה שזהו היום האחרון שבו תפגוש אותו. ואני מקשיבה. נוכחת. ובינתיים, לא אומרת מילה. רק מכילה. מבינה. את הכאב. הצער, והגעגוע. ושוב נרקמים להם סיפורים על סיפורים, עליו. אישיות נערצת. איש שלום, שמח תמיד לעזור, אוהב את הזולת את שכניו, את משפחתו את נכדיו, צעיר ברוחו ובנפשו. ושוב עולה אצלה החרטה. על פרידה בפתאומיות. ועל הכאב, החיבוק או הנשיקה איך בטרם עת הלך מהעולם. ואז הגבתי. במה שאני מאמינה, לפעמים ולא רק לפעמים כדאי שנחיה את החיים, נאהב ונחבק כאילו והיום הוא היום האחרון שלנו כאן. היא שתקה, ובעיקר הקשיבה. החיים ניתנו לנו באהבה ובמתנה. באנו לכאן להינות, לעזור, ובעיקר לעשות מה שאנחנו אוהבים. ואני שואלת (לא אותה) אז למה לצמצם? למה לעצור את הרגש? למה לעצור את האהבה? אני יודעת, זה בהחלט לא פשוט ליישום, אנחנו מהר מאוד מתרגלים, חיים כאילו הכל ברור לנו מאליו. לא נוכחים ברגע. ממהרים לחשוב על העתיד או נוברים בעבר. אחריי הביקור ישבתי עם עצמי והבנתי, שמה שלמדתי מכל זה הוא פשוט להתחיל להיות נוכחת ברגע ולהינות אפילו יותר מהיום. לאהוב. לומר את זה בקול גדול לעצמנו ולאחרים. ללא חשש, ללא פחדים, בלי מעצורים, בלי פילטרים, בפעם האחרונה שעשיתי את זה פגשתי את האיש שלצידי, יחד הקמנו משפחה, והבאנו יחד שתיי בנות. אני יודעת שאולי זה להישמע כקלישאה, אך זאת האמת מבחינתי. וככה אני בוחרת להמשיך לחיות את חיי עם אותה תזכורת חשובה. כי.. ככל שנסלח לעצמנו, נקבל ונאהב את עצמנו, נמלא את המיכל שלנו נוכל להעניק ולתת אהבה למשפחה, לחברים, ולעוד אנשים שקרובים יותר וקרובים פחות. נכעס פחות, נתחרט הרבה פחות ובעיקר נעניק יותר אהבה. ברוך דיין אמת אומרים על נפטר, בנוסף, אני אומרת תודה. תודה על המתנות, על ההבנות, ועל ההזדמנויות. תודה לחיים. הדר כץ. ** השיר מוקדש לכל מי שקורא/ת את זה עכשיו( ממליצה להפעיל בזמן הקריאה) ** https://youtu.be/BiEHq2Qn6C8

#אהבה #חיים #אהבהעצמית #חופש #שחרור

6 צפיות