• hadarikz

למה באנו לכאן ?

עודכן ב: 5 יונ 2019



בשבועות האחרון טיילנו, נסענו לקמפינג משפחתי- חברי. ות'אמת, אני פחות אוהבת קמפינג, ופחות מתחברת לזה שאני צריכה לדאוג להביא איתי חצי בית . למה ? כי אני טיפוס פרקטי, אני אוהבת שהכל פועל באופן יעיל, וכמה שפחות תהליכים. אך הפעם הזו נהניתי . שיחררתי. איפשרי לעצמי להיות נוכחת ברגע. בגיל 37 זה קרה ! תמיד היה לי איזשהוא סוג של רצון/חלום להיות בטקס שבועות בקיבוץ שמעתי שזו חוויה יוצאת דופן, אך לצערי לא הזדמן לי להגיע לשום קיבוץ. אין לנו משפחה שגרה בקיבוץ שאפשר לבוא ולבקר אותה, או שום מכרים או קרובים. והשנה, מזה 37 שנותיי זה קרה ! ביקרנו בקיבוץ דפנה - קיבוץ מ-ה- מ - ם ! נוף פסטורלי, אנשים מקסימים ובכלל האנרגיה שם ממש טובה. מתחם הקמפינג ממש נגיש (כתבתי על זה פוסט אפשר לקרוא כאן : https://www.facebook.com/photo.php?fbid=1343240652464063&set=a.153290921459048.29915.100003344227283&type=3&theater לא מורגש בכלל שבאנו לאוהלים, יש שם הכל מפעילות ועד תעסוקה גם לילדים. אחת הפעילות היתה טקס השבועות בקיבוץ. הכנת זרים לראש, כיבוד, הטקס עצמו ועוד. הדרך אל הטקס הדרך אל הטקס מאיזור הקמפינג עד לנקודת היעד היתה במרחק הליכה של 15 דקות. אלו היו 15 דקות שצעדנו יחד האימהות והילדים שהרגיש לרגעים כמו סוג של טיול גן שנתי , 15 הדקות הכי מהנות שחוויתי הלכנו ברגל וממש חלפנו על הקיבוץ, מאיזור הפרות ועד מבני המגורים, זו היתה דרך שהיו בה מעט תהיות לגביי הכיוון, מעט חוסר וודאות אך לצידה היתה המון התרגשות, חוויה, הנאה, מציוץ הציפורים, מהנוף, מהדרך, מהמחשבה על החיים בקיבוץ. אך בחיי שאלו היו 15 הדקות הכי טובות ומהנות שחוויתי. שנצרבו כחוויה מעצימה. שהגענו ליעד - למדשאה הגדולה והרחבה , הלב נפתח . מרחב גדול וירוק, שירים לשבועות ברקע, רובם היו לבושים בלבן, שולחנות שלבשו לבן עם כיבוד וגם מקום ליצירה, תצוגה של כלי תחבורה עוד מלפניי קום המדינה שהיו מקושטים בפרחים וילדים שמצטלמים עליהם , טרקטור גדול עם חציר עליו, בקיצור חוויה אחת גדולה. זה לא היה קורה אם... אך זה לא היה הייתי מרוכזת להגיע למטרה, ליעד שאליו לרגע "שלו" חיכיתי להשיג, לסמן וי. זה קרה כי נהנתי מהדרך לשם. עצרתי. הקשבתי. התבוננתי. תהיתי. שאלתי שלא הייתי בטוחה בדרך, ושיחררתי. וזו. זו הסיבה שנהנתי שהגעתי. הערכתי וחוויתי את החוויה במלוא עוצמתה. החיבור עם עצמי הדרך לחיבור עם עצמי, לחיזוק התקשורת העצמית ביני לבין עצמי מתחילה קודם בי. כך יש לי מקום להכיל, לתת ולהעניק וליהנות יחד עם המשפחה שלי. אם אנחנו לא נהנים מהדרך ורק מחפשים לסמן עוד וי, ולהגיע למטרה סביר להניח שמהר מאוד נמצה,​ נתאכזב או שנרגיש שזה היה בזבוז של זמן ואולי היה שווה היה לעשות משהו כי למה באנו לכאן ? באנו להינות. הדר כץ #שחרור #זמן #הנאה